מערך שיעור: Collector Service

משך: 2 שעות אקדמיות (90 דקות), רובן עבודת צוותים.

מטרת השיעור: החברים האחראים על Collector בכל צוות יממשו את השירות לפי ה-Contract שנקבע.

בסוף השיעור: Collector Service עובד, מקבל בקשות ומפרסם ל-Kafka בפורמט תואם-Contract.

דגש קריטי: זהו שיעור-מימוש שמבוסס לגמרי על כלים שכבר נלמדו (Controllers, DataAnnotations, Kafka Producer) — אין נושא חדש, רק יישום צוותי.

מהלך השיעור#

דגשים להעברת השיעור#

• זהו שיעור-יישום ולא הוראה חדשה — רוב הזמן צריך להיות עבודה בפועל, לא הרצאה.
• ודאו שכל צוות בודק את ההודעה שמתפרסמת מול ה-Contract שלהם עצמם, לא רק “זה עבד” — התאמה מדויקת לשדות חשובה כי Analyzer (השיעור הבא) יסתמך עליה.
• אם חבר צוות מסיים מוקדם, הציעו להם לבדוק עם Consumer זמני (docker exec על Kafka, או קוד קונסולה קצר) שההודעה בפורמט הנכון.

מושגים#

Collector Pattern — קליטה והעברה בלבד, SRP. Ingestion Endpoint — endpoint קליטת נתונים. 202 Accepted — עיבוד אסינכרוני, לא מיידי.

תרגיל חשיבה#

שאלת פתיחה: “אם Collector שלכם היה גם מחשב אם האירוע ‘חריג’ (לא רק מעביר אותו הלאה) — למה זו הפרת SRP, ואיזה שירות אחר אמור לעשות את זה?”

מהלך: הובילו לתובנה: זיהוי אנומליה הוא לוגיקה עסקית של ניתוח — זו אחריות Analyzer (השיעור הבא), לא Collector. Collector שגם קולט וגם מנתח מערבב שתי אחריויות שונות לגמרי — בדיוק ההפרה מיחידת SOLID (SRP), עכשיו ברמת שירות שלם ולא רק מחלקה בודדת.

מה המרצה מראה בסוף: הראו את קוד ה-Collector הסופי שנכתב בשיעור — הצביעו על כך שאין בו שום if/חישוב עסקי, רק קליטה, ולידציה בסיסית, ופרסום. זו ההוכחה שהתכנון (SRP ברמת שירות) בא לידי ביטוי בפועל בקוד עצמו.